 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 אוהד כתב לנו אוהד כתב לנו מכתבים ואגרות ברכה, מגיל צעיר ביותר. זה התחיל בציורים ובמילים בודדות ועבר לאגרות בכתב יד, במכונת כתיבה ולאחר מכן במחשב. המשותף לכל הדברים שכתב, הוא הסגנון המיוחד, שהיה כל כך ייחודי לו. שילוב של מקוריות, הומור מיוחד, הכרת תודה, רגשנות ואהבה. בחרנו להציג כאן מבחר מצומצם מהדברים הרבים שכתב לנו.     ישבתי וחשבתי מה לכתוב, משהו שיהיה שונה משאר הברכות. לא שאני מזלזל בשאר הברכות, פשוט רובם הם בלבולי שכל, עם קצת חרוזים, קצת הומור, אבל כולם אותו הדבר־ היית נפלאה, את עכשיו נפלאה, ואת תהיי נפלאה. אז נכון, אני מסכים איתם, אבל רציתי משהו שונה.... משהו שונה משאר הברכות... חשבתי, וחשבתי, ולא מצאתי... בינתיים, הדפסתי את הברכות של יתר המשפחה, ושוב פעם אותה התבנית: היית נפלאה, את עכשיו נפלאה ואת תהיי נפלאה... ושוב- לא שאני מזלזל, אבל אני רוצה משהו שונה... אז קודם כל- בקשר להיית נפלאה: חשבתי לקחת דוגמא במשהו נפלא שעשית כשהיית תינוקת, ולא, אני לא מתכוון לעד היום, אני מתכוון כשהיית ממש תינוקת... אז נכון־ עד גיל 3 עדיין לא הצלת את כדור הארץ, ועדיין לא גילית חיים מעולם אחר, אבל עדיין תרמת במה שיכלת... למה אני מתכוון? אז הנה הדוגמא: כשאני הייתי בערך בן 7-8 הייתי בתחרות קרטה, אני לא יודע אם מישהו זוכר, אבל אם לא־ זה מופיע בווידאו, איך החזקת לי אצבעות כל כך חזק, עד שכולך רעדת והאצבעות כמעט נפלו... והכל כדי שמישהו אחר יצליח.. זאת דוגמא שעלתה לי כרגע בראש, שמראה כמה אהבה-יש בך... בקשר ל "את עכשיו נפלאה": עכשיו הגעתי לשנים האחרונות, ויש לי כל כך הרבה דוגמאות לתת, אבל אני צריך לבחור אחת, רק אחת... ופה חרגתי ממנהגי... הבטחתי שהברכה תהיה שונה, וכולם כתבו עד כמה היית נפלאה בכך שנתת לי להצטרף לחו"ל, ואני נאלץ להסכים איתם, זה מוכיח שלמרות שיכול להיות שהיית נהנית יותר בלעדי, ואבא היה יותר שלך, למרות זאת־ בחרת שגם אני אהנה והצעת לי להצטרף לטיול.. בקשר ל״את תהיי נפלאה״: בסעיף זה היה קשה לי לתת דוגמאות.. מה לעשות, אני עדיין לא נביא... אבל זה ברור לי, ולכולם, שאת עוד תהיי נפלאה, ואת עוד תתרמי לכולם מעצמך, כי עם כאלה תכונות נפלאות שיש לך־ איך אפשר אחרת... ולסיכום, אני מבקש סליחה... לא, לא מזה שהייתי אח רע, ולא מזה שאני מציק לך, ולא מזה שאני מעצבן אותך, אלא מזה שהבטחתי שהברכה שלי תהיה שונה, ובעצם -היא כמו כל השאר. אז אני מבטיח לך שכשתתחתני־ הברכה שלי תהיה שונה משאר הברכות... אוהב אותך עד השמים, אוהד.    פרשת האגדות השבוע שוטטתי להנאתי ברחבי האינטרנט, ובלי כל כוונה נכנסתי לאתר של הפנטגון - אתר מסווג של ממשלת ארה"ב. באתר היה מסופר על פרשיות עולמיות וסודיות שמוסתרים עד היום מהציבור, (כמו למשל על רצח קנדי) , אבל פרשיה אחת משכה את תשומת לבי היא קרויה: " פרשת האגדות". אחרי שבועות של נסיונות לפרוץ את מנגנוני האבטחה, הצלחתי לפרוץ לאתר ולקרוא על מה מדובר: מסתבר שבתחילת שנות החמישים החלו לזרום לארה"ב ידיעות מודיעיניות על אישה בשנות העשרים לחייה, בעלת תכונות אופי מדהימות הקרויה בשם ורה גלרט. סופרי האגדות בעולם ראו את הפוטנציאל הגלום מאחורי האישה המדהימה הזאת, והבינו שניתן לשאוב ממנה את כל החומר לאגדות. מכיוון שכל אחד מהסופרים רצה בלעדיות על סיפור חייה, הם התכנסו כולם כדי למצוא פיתרון. הם דנו - עד שקם אדם בשם האנס כריסטיאן אנדרסן והציע שבמקום "לבזבז" את כל התכונות הנדירות האלה, שנמצאות בתוך ורה על סיפור אחד - עדיף שהם יחלקו את התכונות האלה - ומכל אחת מהם הם יבנו אגדה, שהרי כל תכונה היא עולם ומלואו. שאר הסופרים התלהבו מהרעיון, וניגשו מיד לתהליך החלוקה. להלן החלוקה שהוחלטה:  
לכבוד: הסבתא המושלמת!הנדון: מכתב תלונה!! אני, אוהד דותן, שולח מכתב זה כדי להתלונן, על מחדל קשה שגיליתי במשך כל שנות חיי. איני יכול להתאפק עוד למראה האי צדק הנורא שמתחולל כאן בעולם: לפני כ - 67 שנה בתאריך ה- 19.4.31, כאשר אלוהים ישב לו למעלה והיה עסוק בחלוקת התכונות הטובות לבני האדם, משהו הסיח את דעתו, והוא כנראה התבלבל ובמקום לחלק את כל התכונות הטובות לשני בני אדם שהיו צריכים להוולד באותו יום, הוא הכניס את כל התכונות הטובות בתוכך, והאיש המסכן השני נשאר בלי כלום. לא יכול להיות שאישה אחת תוכל להצטיין בכל התחומים: נדיבה, צנועה, אוהבת לעזור, יודעת להקשיב, נחמדה, סבלנית, חברותית וכו' וכו׳. כיום את המודל. לאנשים רבים כ- ״ האישה המושלמת" ולכן, את צריכה להמשיך במושלמותך ולא להרוס את הפירמה. מכיוון, שאין ביכולתך להחזיר לאדם המסכן את התכונות השייכות לו ( ובטח את גם לא רוצה). אני בא אליך בדרישה נחרצת - נצלי את כל 53 השנים שנותרו לך ( עד 120 שנה) במעשים הנהדרים שלך. בגלל שאת תופעת טבע יוצאת דופן, ואחרייך לא יישאר לדורות הבאים מודל לחיקוי, והם יאלצו רק לשמוע סיפורים מההורים שלהם ומהסבים והסבתות שלהם על ״האישה המושלמת הראשונה״ וכנראה האחרונה. יש לי את העונג להכיר אותך ולשהות במחיצתך. בכבוד רב הנכד של "האישה המושלמת" לסבא הכי בעולם סבא, .......וכמו שאומרים "מרוב עצים לא רואים את היער"… אז החלטתי להתמקד בשני דברים, שהם לא בהכרח הכי חשובים או טובים, אלא סתם שני דברים שאני חושב שמשקפים אותך… 
הדבר הראשון שעלה לי לראש זה נושא המחשב… אין ספק שזה נושא שתפס אצלך הרבה מאוד עניין בשנה האחרונה, ואני , כמי שמסתכל מהצד- הייתי ממש ממש גאה בך על כל הניסיונות שלך ללמוד איך להשתמש במחשב, איך המשכת ולא ויתרת למרות שהמחשב עיצבן אותך הרבה מאוד פעמים והמשכת להתעקש לדעת, למרות שלעיתים עלו בך מחשבות פרישה מחיי המחשבים… אני רוצה לספר לך שאני באמת גאה בך על זה, ועל כך יעידו החברים שלי שכל הזמן סיפרתי להם והתגאיתי על זה שסבא שלי לומד מחשבים, והם ממש העריכו אותך על כך..הדבר השני שעלה לי לראש היה הדאגה המדהימה והאכפתיות שלך לנו… אני מתכון לכל הדברים הקטנים (והגדולים), שאתה דואג ועושה למענינו, שהכל יהיה בסדר, ושיהיה לנו טוב, ושיהיה לנו יותר קל וכו'… הדוגמאות לכך הם כל כך רבות, ואני בטוח שמה שאני זוכר זה רק חלק קטן מכל הדברים הנפלאים שאתה עושה כל הזמן למען המשפחה… לדוגמא זה שהלכת באמצע השבוע כדי להוציא לי כרטיס עבודה כדי שאני לא אפסיד יום בי"ס, או זה שדאגת להזמין לי ולחברים שלי שבוע באילת והתקשרת כל הזמן למלון כדי לברר את כל הפרטים , או זה שאתה הולך במיוחד למלון כדי לדאוג לכך שיהיה לי בלינצ'ס בערב, או זה שאתה (וסבתא) התקשרתם אלי 100 פעמים כדי שאני לא אשכח לשלוח את המכתב לצבא, ואפילו נסעתם עד אלי ב- 1 בלילה כדי לשלוח אותו במקומי… הדוגמאות כאן ממשיכות וממשיכות ואני בטוח שלשאר המשפחה יהיה מה להוסיף בנושא, אבל אני חושב שהבנת את הנקודה… הגעתי לסוף הברכה, ואני מרגיש ממש מאוכזב מעצמי… ....................... מת עליך נורא- אוהד. לסבא וסבתא יום נישואים 50 זה בהחלט עניין גדול, ואין לי שום כוונה לזלזל בחשיבות של המאורע הזה. אבל אני חושב שכולכם באתם לפה בגישה מוטעית. כי זה לא מספר השנים שקובע אלא הקרבה , או במילים אחרות: זה לא הכמות אלא האיכות!!! כי הרי רק מעטים מכם זכיתם שביום מחלה, כשהגרון מתפקע מכאבים, סבא וסבתא ייסעו אליכם, להיות אתכם כל שניה, שחס וחלילה לא יקרה משהו רע. וכמובן הם אף פעם לא באים בידיים ריקות. הם תמיד מביאים אתם עוגה, או שוקולד, או מרק גולש מ״פונדק הים״, והכל, הכל העיקר שתרגישו יותר טוב. נכון שלא כולם זוכים לזה? ורק מעטים מכם זכו, שכשחזרתם מביה"ס הביתה ושכחתם מפתח, ואתם צריכים לחכות כמה שעות בחוץ, אז סבא וסבתא ייסעו מהר מהעיר, ויגיעו עם מפתח רזרבי, רק כדי לפתוח את הדלת. נכון שלא כולם זוכים לזה? ורק מעטים מכם זכו, שבמשך השבוע סבא וסבתא גוזרים כל עיתון ספורט, ואוספים לערמה, ואז בסוף השבוע מביאים את העיתונים אליכם כדי שתוכלו לקרוא, שבטעות לא תחסירו מעט מידע. נכון שלא כולם זוכים לזה? אז נכון, אני מכיר אותם ״רק״ 16 שנה, ויש פה אנשים שמכירים אותם הרבה יותר ממני, אבל אני זכיתי לאיכות, שכזו אי אפשר להשיג בשום מקום. אני זכיתי ליחס אוהב, לדאגה, ולטיפול שגם במאה שנה לא יכולתי לקבל עם סבא וסבתא אחרים. ולכן הגישה שלכם לאירוע הזה מוטעית, בגלל שזה לא משנה שהם נשואים כבר 50 שנה, מה שבאמת משנה זה שהם עדיין אוהבים אחד את השני כמו שהם אהבו כשהם התחתנו. סבא, סבתא, אני אוהב אתכם מאוד, ואני מעריך כל דבר קטן שאתם עושים למעני גם אם נראה לכם שאני לוקח את זה כמובן מאליו. אתם חשובים לי מאוד, ואתם בשבילי כמו עוד זוג הורים. בבקשה, בבקשה ממכם, אל תשתנו. באהבה ללא גבול של שנים, אוהד.    לאמא ואבא איך הייתה ההצגה? (כאילו שאתם יכולים לענות לי...) אני מאד מצטער, אבל קרתה תאונה איומה, ולא הקלטתי את הסרט. אני מבקש את סליחתכם ומחילתכם ומקווה שעדיין תאהבו אותי (איך אפשר שלא ) אל תשכחו שאני עדיין בסך הכל ילד, שלא מבין מהחיים שלו, ולכן אתם צריכים להתחשב בי. גם אני בן - אדם, גם לי יש רגשות, וגם אני יכול לטעות לפעמים... אל תשכחו את הזמנים הטובים שעברנו ביחד, ראו את זה לנגד עיניכם. אוהב אתכם ומקווה שגם אתם. אוהד 5.2.2000 לסבתא רבקה הכי בעולם. 
עכשיו, כשאני כותב לך את הברכה הזאת, יש לי בלב הרבה
מאוד ברכות שאני רוצה לאחל לך:1. המון בריאות - שאף פעם לא יכאב לך הראש, שאף פעם לא תכאב לך הבטן, לא יכאב הצוואר, לא יכאב הגב, לא יכאב היד, שאף פעם לא תחלי בשחפת, בשעלת, באדמת, בחצבת, בחזרת, ובכל המחלות האחרות. 2. אושר- שתשתתפי ביחד עם כל המשפחה בכל השמחות: א. כשענבל תהפוך לרופאה בבית חולים שערי צדק. ב. כשיערית תהפוך להיות פסיכולוגית, ותטפל בערפאת. ג. כשאור יהיה שוער בהפועל בית אליעזר. ד. כשהילה תהפוך להיות רבנית (או סופרת). ה. כשדביר יתחתן עם דבורה, ויולדו להם 3 ילדים. ו. כשגל יגלה את התרופה לאיידס. ז. כשמעיין תהיה משוררת. ח. כשדקלה תפתח את תורת היחסות. ט. כשרקפת תהיה וטרינרית י. וכשאני אביא את מדליית הזהב הראשונה לישראל בריצת 100 מטר.( טוב נו... אפשר לחלום). 3. עושר- שתזכי בהגרלת המילניום של הלוטו ב־ 26,234,680 ש"ח 4. הרבה כושר - שתמשיכי בחוג התעמלות, תישארי בכושר, ובמרתון הקרוב תוכיחי לכל הארץ שבנתניה אין רק פשע, אלימות, מכות, סמים, פיצוצים, פיגועים וכו', אלא נתניה מפתחת גם את מחלקת הנוער שלה בריצת מרתון, ואת, התוצר הראשון של המחלקה. אבל כל הברכות האלה כבר משעממות, בגלל שבכל יום הולדת אומרים את אותם הדברים (טוב אולי קצת אחרת). החברה הישראלית הרדודה, היא זאת שהכתיבה לאדם איך להתנהג ואיך לכתוב איגרות ברכה לימי ההולדת. לכן החלטתי - לא עוד! הרי מה שבאמת חשוב בחיים זאת האהבה- כמו שכתוב בשיר ־ ALL YOU NEED IS LOVE ! או בתרגום חופשי לשפת אבותינו ־ כל מה שאתה צריך זה אהבה!! לכן סבתא אני רוצה להגיד לך רק דבר אחד:  אוהד מריה אני מניח שכרגע את יושבת במטוס הממוזג שלך, בדרך לאיטליה, בעוד אני עובד בפרך במקדונלד׳ס, בלי מיזוג, בלי תנאים סוציאליים, ובלי עתיד... האם את רואה פה הגינות??? אני חושב שלא... זה ממש לא יפה מצידך, שלא לקחת אותי איתך לאיטליה. מה, אני לא חכם ואינטליגנט מספיק בשביל איטליה? זה שאני לא יודע מה זה אימפרסיוניסטים אומר שאני לא שווה כלום? אני רציתי לקחת אותך איתי לאילת ־ ואת זאת שלא רצית, ולי אפילו לא הצעת...  אבל אני אסלח לך הפעם, לא יודע למה, אולי זה בגלל שאני חלש אופי, או אולי זה בגלל שאני פשוט לא יכול בלעדיך (כן בטח...), אבל אני אעביר את הקטע הזה ואפתח דף חדש... ............................  אז כמו שאת רואה ־ השבועיים הקרובים שלך יהיו ימי הכיף האחרונים שלך בחמש השנים האחרונות, אז תנצלי אותן כמו שצריך, תיהני, ותצברי כוחות למאבק המתמשך שצפוי לנו עוד... אני מניח שכרגע את נאנחת בדיכאון, מסתכלת דרך החלון של המטוס ושוקלת לקפוץ, אבל תהיה חזקה, אל תשברי ־ ותמיד כשהמחשבות האלה יעלו לך שוב פעם בראש ־ תחשבי עלי, או ליתר דיוק ־ עלינו, ואז אני בטוח שחיוך גדול יעלה לך על הפנים והעולם יחזור להיות ורוד מתמיד... או שלא... אני אסיים כאן את המכתב, בגלל שכל דקה שאני יושב בבית מול המחשב וכותב לך את המכתב בא על חשבון דקה שאני יכול להיות אתך, להרגיש אותך, ולבלות אתך, וזה דבר שחבל לבזבז אותו בשביל עוד כמה מילים, ולכן אני אסים את המכתב, אגיד לך שלום, טיסה נעימה, ואני מחכה כבר לראות אותך... מתגעגע, אוהד. נ.ב. שלא תעזי להתחיל עם הדיילים במטוס... תמיד תזכרי שיש לי מרגלים בכל מקום ובכל פינה...  לאמא שאלת אותי שאלה (למה בכיתי), וזה התשובה (כל פעם זה אוסיף עוד פס דקיק) לכן בכיתי!!! אוהד!!! סליחה: על הכתב הלא יפה והשגיאות כתיב, זה בגלל שהידיים שלי רועדות יום כיפור - תשנ"ב - 1991 אבא, בכל שנה אתה מקדם את הגבול של יכולת הנתינה בעוד כמה מטרים. בכל פעם שאני חושב שאי אפשר לתת ולאהוב יותר ממה שאתה נותן ומקרין, אתה מוכיח לי אחרת. אתה אדם מדהים, שצריך פשוט להסתכל עליך וללמוד מה היא באמת אהבה. תעשי לי טובה - אל תשתנה. לאבא שלי  עניתי ־ כנות. מכיוון שאתה אבא שלי, בשר מבשרי, ודם מדמי אני מניח שאתה דומה לי בכל מיני דברים. ולכן, כפי ש"קידום" לימדו אותי בלימודי בפסיכומטרי, שאם A אז B ואם B אז C, מכאן נובע שכל A זה C הסקתי שגם אתה אוהב כנות.. אז מי אני שאעשה משהו שאתה לא אוהב, ולכן אני אדגול בברכה זאת בכנות... אז ככה. גדלת בשנה ואתה כבר בן 49, אוהד הישן (והלא כנה) היה אומר לך שזה גיל מצוין, ואפילו היה מנתח לך אותו ואומר לך שזה המספר הכי קדוש לעם היהודי בריבוע. אבל, אוהד החדש, הכנה (ובהזדמנות זאת ניתן להוסיף החתיך, הנהדר, הגאון, הצנוע, מדהים וכו'), יספר לך שהשעון מתקתק ואתה לא נהיה צעיר יותר עם השנים. ולכן, הוא יתן לך עצה ששווה זהב- אע"פ שעדיין יש לך עוד קצת זמן, כדאי שתתחיל לתכנן את העתיד. תזכור מי יצטרך לטפל בך בעתיד, ולדאוג לך, (דרך אגב - אוהד הישן היה מציין פה, שהכל יפול עלי, מכיוון שיש לי רק אחיות, ואתה יודע מה אני חושב על הצלחתן של הבנות), ולכן רצוי שתשקיע בו ובכם. ערבי יום שלישי, שבהם אני נהנה יותר ממה שאתה חושב, יכולים לגלוש תמיד גם לערבי יום ראשון, שני, רביעי, חמישי, שישי (במידה ואין מכבי נתניה), ושבת. נא לא למחוק את המיותר. בנוסף, אתה יודע עד כמה נהניתי כשיצאנו לרפטינג, ולכן אני מציע לך, בתור השקעה לעתיד, לצאת לעוד רפטינגים כאלה, ואם אין מים, אז תמיד אפשר לעשות סקי, ואם אין שלג, בטוח שבשוויץ או באיטליה נמצא קצת... ובנימה רצינית זאת, מכיוון שהחלטתי לדגול בכנות, אני חייב להגיד לך שבכל הכנות־ אני גאה שאתה האבא שלי. אולי אני לא מתעורר כל יום בבוקר, ומודה לאלוהים (או לסבא וסבתא) על כך, אבל אני צריך לעשות את זה.. אני מאוד מעריך אותך כאבא וכבן אדם, ואני מאחל לעצמי שגם אני אגדל להיות כמוך.. אוהד הישן מצליח להשתלט עלי, והוא רוצה להגיד, שאתה האבא הכי נפלא בעולם, ושהוא מאחל לכל החברים שלו אבא כזה, אבל אוהד החדש, מונע זאת ממנו, כדי שלא להגדיל לך יותר מדי את האגו.. באהבה, משנינו. האוהדים. החלטתי הפעם, לשם שינוי, כדי להפיג את השגרה, לכתוב לך ברכה על טהרת הפסיכומטרי. לכתוב ברכה שכולה מורכבת מביטויים. אני מזהיר מראש, ייתכן שחלק מהיושבים פה, או אפילו מרביתם לא יבינו חלק מהברכה. אבל, אני בטוח שאת תביני כמעט הכל, אם לא את הכל, אחרי שהוכחת לי את הבקיעות שלך בנושא..  אני מודע לכך שגזרתי על עצמי ״אבן ריחיים״, אבל אני מאמין שבסופו של דבר ״אבנים ישחקו מים״. אני מבקש מכולם ״אורך אפיים״, תשתקו, תעשו את עצמכם כאילו אתם מבינים הכל, וככה יחשבו שאתם ״אנשי אשכולות״. אמא, אני יודע שבמשך כל השנים ניסית לחנך אותי אבל ״איתרע מזלך" והמעשה היה כמו ״לאסוף מים בפנכה״. תמיד אמרת לי שאני צריך להביע יותר את הרגשות שלי, ואני חשבתי שדברים אלה הם ״חסרי שחר״, אבל עכשיו הבנתי שטעיתי. אני חושש ואפילו יש לי ״מורך לב״ שאת לא מודעת לעד כמה אני אוהב אותך. יכול להיות שתחשבי עלי כ״מלחך פנכה״ או אפילו שאני ״עז פנים״, אבל אני באמת באמת אוהב אותך ״בכל רמ״ח אברי״ ואני מקווה שאת יודעת את זה. החלטתי ״לתפוס את השור בקרניו״, מכיוון שזה ממש חשוב לי. חשוב לי שתדעי שאני מאוד מעריך אותך, ומאוד אוהב אותך, ואת מאוד חשובה לי. אני יכול ״לטהר את השרץ בק״ן טעמים״ אבל אני לא אעשה את זה. אני ״אמלא את פי מים״ ואשתוק. הברכה הזאת לא טומנת בחובה הרבה מסקנות ורעיונות. החלטתי להתמקד לרעיון אחד מרכזי, כדי להבהיר אותו, שלא יהיו אי הבנות וכדי שזה יהיה ״בלא כחל ושרק״. אני רוצה מאוד ״לגמור עליך את ההלל״, ואני לא רוצה שתחשבי שדברי הם ״דברי להג״. את אדם מאוד חשוב בחיי ״את כחוט השני״ בשבילי. אני יודע שאני לא ״בר אוריין״ ואפילו לו ״בר-דעת״, אבל מה שאני כן יודע זה שהרבה אנשים היו מפנטזים בחלומות הכי טובים שלהם על אמא כמו שלי יש, ואני לעיתים לוקח את זה כמובן מעליו. אני רוצה ״ללכת לקנוסה״ על כך, ומבקש ש״תעבירי את זה על מידותיך״. אני מת עליך, ואני אשתדל בעתיד להראות את זה יותר! באהבה גדולה לאין ערוך.. אוהד. מלאו לך 39 שנים יחד עם כל האיחולים, את היית אמא לא רעה ובגלל זה אני נותן לך את כל הנשיקה. את טיפלת בילדים ובגלל זה את אמא לעניינים. את עזרת לנו בכל צרה ובגלל זה את אמא חמודה. ברכות ואיחולים עד 120. תהיי בריאה עם כל המשפחה. מבנך האוהב - אוהד  אמא בכל פעם שאני יושב לכתוב ברכה, אני נתקע במחסום של ״מה אפשר לכתוב שונה השנה, שלא יהיה דומה לכל ברכה של כל שנה״. כי למרות שאנחנו גדלים ומתפתחים, הברכות לשנה הבאה תמיד נשארות אותו הדבר- ברכות שתהיי בריאה, ברכות שתגשימי את עצמיך בעבודה, 
ברכות שתמשיכי את הזוגיות המוצלחת עם אבא וברכות שתמשיכי
לרוות נחת מהילדים.אפשר לנסח את זה בצורה אחת או בצורה אחרת, אבל השורה התחתונה תמיד אותו הדבר, ולכן אני תמיד מתקשה לכתוב את הברכות האלה, כי אני לא מצליח להביא משהו חדש לברכה החדשה. אבל השנה זה יותר קל ... כי השנה הקשר שלנו הולך להיות שונה מבכל שנה אחרת. לראשונה מאז ומתמיד, כבר לא נפגש כל שבוע, ולא נוכל לחלוק ולשתף ברמה שחלקנו עד עכשיו. אז מה שאני רוצה לאחל לך(ולי), זה שלמרות המרחק, שנצליח לשתף את כל הרגעים המשמחים והעצובים שעוברים עלינו במשך השנה, שהטיול הזה יצליח בדרך זו אחרת לחזק את הקשר בינינו, שלא נרגיש מנותקים שאנחנו לא יודעים כמעט על מה קורה אחד עם השני אלא שכל הזמן נרגיש שבאמת אנחנו חלק מהחיים של האחר. וכמובן, כמו בכל שנה (ולא שזה פחות חשוב) - הרבה בריאות, הרבה הגשמת עצמית והנאה מהעבודה, הרבה שקט נפשי ורוגע, הרבה זוגיות מוצלחת והרבה נחת מהילדים בכלל וממני בפרט. אוהב וכבר מתגעגע, אוהד.   לאמא ואבא ישבתי לכתוב לכם ברכה לכבוד יום הנישואים שלכם. בהתחלה חשבתי לברך אתכם: תחיו עוד הרבה שנים ביחד, תהיו מאושרים ביחד, תקנו לי הרבה מתנות ביחד (סתם...), תיהנו מהחיים, תהיו בריאים וכו' אבל אלה ברכות שכולם מברכים ושהם די משעממים כבר. אז החלטתי לכתוב לכם נתונים סטטיסטים שאני מקווה שיעניינו אתכם: 1) קודם כל אתם נשואים כבר: 19 שנים שזה, 6,935 ימים שזה, 166,440 שעות שזה. 9,986,400 דקות שזה, 599,184,000 שניות שזה הרבה הרבה הרבה הרבה זמן, ואין לי מושג איך אתם עדיין סובלים אחד את השני. 2) שיעור התמותה של גבר בישראל זה ־ 78 שנים. מכאן נובע שנשארים לכם להיות ביחד עוד: 33 שנים שזה, 12,045 ימים שזה, 289,080 שעות שזה, 17,344,800 דקות שזה, 1,040,688,000 שניות. אומנם זה הרבה זמן אבל בכל זאת אתם צריכים לדעת לנצל את הזמן שנותר לכם להיות ביחד, ולכן עשיתי חישוב שאם תצאו פעם אחת בשבוע - כל שבוע אתם תצאו עוד: 1,720 פעמים (וואו...) 3) מס, פעמים שתשבו ביחד לאכול ארוחה זה: 12,045 ארוחות ערב + 2 ארוחות ראש השנה + 7 ארוחות בסוכות + 8 ארוחות בחנוכה + 3 ארוחות בפורים + 18 ארוחות בפסח + ארוחה ביום העצמאות = 12,084 ארוחות ביחד , פעמים שתשבו ביחד לאכול ארוחה זה: 12045 ארוחות ערב + 2 ארוחות ראש השנה+ 7 ארוחות בסוכות+ 8 ארוחות בחנוכה+ 3 ארוחות בפורים+ 18 ארוחות בפסח + ארוחה ביום העצמאות= 4) עכשיו לנתון מעודד יותר: נניח שאתם מתנשקים 3 פעמים ביום: פעם בבוקר, פעם בערב, ופעם לפני השינה. זאת אומרת שנשאר לכם להתנשק עוד: 36,135 פעמים ( שזה הרבה נשיקות). אז סה"כ - תחיו עוד הרבה שנים ביחד, תהיו מאושרים ביחד, תיהנו מהחיים, תהיו בריאים, שימרו על כושר ותעשו מה שבא לכם. מבנכם האוהב אוהד   חזרה לתחילת העמוד |
| © כל הזכויות שמורות: למשפחת דותן | עיצוב אתר: איה גולן |