שירות צבאי





אוהד התגייס לצבא בקיץ 2001. לאחר הטירונות התחיל קורס ממר"ם בן שישה חודשים. לאחר הקורס, החל לשרת ביחידת המיפוי של חיל המודיעין, בה שירת תחילה כתוכניתן ובהמשך, כקצין ומפקד. אוהד נהנה מאוד משירותו הצבאי, ואהב את היחידה בה שירת ואת חבריו ליחידה בכל ליבו.










אוהד בצבא - כתב יוסי ירון, רס"ן (בדימוס), מפקדו של אוהד
זכיתי להיות מפקדו של אוהד לאורך רוב שירותו הצבאי, במשך 4 שנים, וללוות אותו לאורך המסלול שעבר בצבא - מתוכניתן מתחיל, דרך היציאה לקצונה, תפקיד של קצין פרויקט וכלה בתפקיד של ראש צוות פיתוח. בתקופות שירותו של אוהד כקצין, היתה לי הזכות לעבוד עם אוהד באופן צמוד ולחנוך אותו אישית לאורך כשנתיים.

אוהד הוא עבורי מודל של קצין ואדם למופת - מונע ע"י ערכים של ציונות (בלי מרכאות), אכפתיות ורצון לתת מעצמו, דאגה לחיילים, שאיפה לצדק ורצון אקטיבי לעצור כל עוולה, יוזמה ומסירות, בצד אהבתו הגדולה למשפחתו ולחבריו והחיוך כובש הלבבות.

בחרתי לחלוק איתכם מספר אירועים לדוגמא משירותו הצבאי של אוהד, שיעידו יותר מכל על אוהד ועל אופיו ותרומתו.

כחייל אוהד התמרמר מאד על ההתייחסות של מש"קי השמירות וקצין השמירות של היחידה לשומרים, ועל עוולות שהוא מצא בחלוקת העומס ובהתייחסות לחיילים. עם שובו מקורס קצינים התנדב אוהד לשמש בתפקיד קצין שמירות - תפקיד קשה, תובעני וכפוי טובה, שמתבצע לכאורה בנוסף על תפקידו אך מעשית גוזל זמן ממושך ואנרגיה רבה, כל זאת כדי לוודא אישית שנושא השמירות והתורנויות (הנוגע אישית כמעט בכל חייל ביחידה) מנוהל בצורה הוגנת, בשקיפות מלאה, ותוך רגישות מקסימלית לכל חייל.

בהיות חייל בשירות חובה, אוהד גילה כי חיילי חובה נדרשים לחתום על יום חופשה שלם אם ברצונם לקחת חופש בערב חג (למרות שהם מפסידים בעצם רק חצי יום עבודה). הסיבה לכך היתה שבמערכת המחשוב של אגף כח האדם, לא היתה דרך להזין חצי יום חופש לחיילי חובה (בניגוד לאנשי קבע שהמידע לגביהם נוהל במערכת אחרת). כמעט כל אדם אחר היה משלים עם העוול, או מנסה להגיע להסדר עם מפקדו (בסגנון "על כל שני ערבי חג שאעדר אקח יום חופש רשמי אחד"), אבל אוהד לא רצה להשלים עם העוולה, והגיש קבילה שנמצאה מוצדקת, ועקב כך נציב קבילות חיילים חייב את אכ"א לתקן את מערכת המחשב שלהם כדי לאפשר הזנה של חצאי יום חופשה לחיילי חובה (עד עצם היום הזה...).

ערב ההתנתקות פנה מפקד היחידה למספר קצינים בדרגות סג"מ-סרן וביניהם גם לאוהד, וביקש מהם להתנדב למלא תפקידים שונים הקשורים בהתנתקות - חלקם בפינוי הפיזי של המתיישבים בגוש קטיף, וחלקם (ובכלל זה אוהד) במערך האבטחה הצה"לי שאיבטח את המתיישבים ואת חיילי הפינוי והמשטרה מול איומי פח"ע. אוהד סבל מאסתמה קשה, בגללה היה יכול בקלות לקבל פטור אוטומטי מהמשימה ולמרות זאת קיבלת עליו את התפקיד ויצא לסייע לקמ"ן (קצין המודיעין) של אחד הגדודים בכוח האבטחה. כשפניתי אליו ושאלתי אותו למה לא הבהיר למפקד היחידה שאינו יכול למלא תפקיד כזה בגלל החשיפה לאבק ותנאי שטח (אשר אכן אילצה אותו בסופו של דבר לחזור ליחידה אחרי כמה ימים וכמה התקפים קשים), הוא ענה לי "מפקד היחידה ביקש ממני להתנדב למשימה הזו. איך יכולתי לסרב?".

כראש צוות פיתוח, טיפל אוהד בחייליו ודאג אישית לרווחתם, לבריאותם ולפיתוחם האישי והמקצועי. מטבע העניין לא אוכל להרחיב בנושא זה, משיקולי צנעת הפרט.

לצערי אני מנוע מלספר על תרומתו המקצועית של אוהד, מסיבות של ביטחון מידע. עם זאת, אני יכול להעיד שהעבודה היסודית, המקצועית, לעיתים סיזיפית של אוהד, תרמה באופן ישיר למספר מבצעים מסווגים ופיתוחי אמל"ח יעודיים של צה"ל, שתרמו ותורמים תרומה משמעותית לביטחון האישי של כל אחד מאזרחי ישראל, וכן לפיתוח של מערכת מבצעית המשרתת עד היום את קציני המודיעין במערך השדה בצה"ל.

מעבר להכל, אוהד היה אדם יקר, איש משפחה למופת וחבר טוב ונאמן, ושמר על קשר גם אחרי שחרורו - עם רבים מחבריו ביחידה וגם איתי אישית, עד הנסיעה לחו"ל ממנה לא חזר. חסרונו מורגש בליבנו יום-יום, וזכרו ומורשתו מלווים ומהווים השראה לכל מי שהיה איתו בקשר - מפקדים, עמיתים ופקודים כאחד.






אחד הדברים המאפיינים את אוהד יותר מכל הוא האמונה בכך שדברים צריכים להיות "צודקים", והנכונות להתאמץ על מנת להפוך אותם לכאלה. אוהד ידע/ חשב/ האמין (תלוי את מי שואלים...) שהוא תמיד צודק, ואהב מאוד להתווכח ולשכנע את כל העולם בצדקת דרכו.

בתורנויותיו כקצין תורן, אוהד פעל נגד חיילים שניסו להשתמט מתורנויות, החל משינוי נהלים ועד לעימותים אמיתיים ותלונות נגד חיילים "מנצנצים", חיילים שבגללם עבדו חיילים אחרים קשה יותר.

במהלך השירות הצבאי שלו, הגיש אוהד חמש קבילות לנציב קבילות חיילים, כנגד דברים שנראו לו לא צודקים. כולן התקבלו.




מעבר לעבודה הרצינית והחשובה, אוהד הכניס לשגרת היום יום הרבה הומור ורוח שטות. בדרכו המיוחדת המשיך להניע אנשים ולגרום להם להיענות לבקשותיו.










מכתב פרידה מהצוות, ששלח אוהד כשעבר לעבוד על פרוייקט חדש ביחידה:







חזרה לתחילת העמוד